חדשות אחרונות:
סוף שבוע לפנויים ופנויות בים המלח – לפרטים והרשמה ליחצו כאן
רוצים לצאת לדייט כבר הערב? ליחצו כאן להצטרפות
צוות האתר מאחל לכם ולבני משפחתכם, שנה טובה ומתוקה ושכל החטופים יחזרו במהרה לביתם
ישנה עלייה חדה במספר מקרי הגירושין בשנים האחרונות, ומכה זו לא פוסחת גם על המגזר החרדי, גם שם ניתן לראות את העלייה (היחסית, יש לומר) במספר מקרי הגירושין. בשנים האחרונות ניתן לשמוע יותר ויותר על גרושות חרדיות ועל הקשיים שלהן בתחום ההיכרויות. המגזר החרדי אומנם מגלה פתיחות רבה יותר לגירושין ולאפשרות לפתוח בפרק ב’, אך עדיין ישנם לא מעט אתגרים בתחום, החל מהשיקום העצמי והתדמיתי של אישה גרושה במגזר החרדי ואף בהבדל בין האתגרים העומדים בפני גברים חרדים גרושים לבין הקשיים והמכשולים העומדים בפני נשים חרדיות גרושות.
אם בעבר האפשרות היחידה הייתה באמצעות שדכנית, הרי שכיום יש כמה וכמה אפשרויות. נסקור כאן את האפשרויות השונות, היתרונות והחסרונות שלהן. אין תשובה חד משמעית על הדרך הטובה ביותר, כל אחת תבחר מה שנכון לה ומתאים לה.
יש מבחר רב של אתרי הכרויות שמתאימים לקהלים שונים, החל מאתרי הכרויות לצמחונים, אתרי הכרויות לדתיים, אתרי הכרויות לסטודנטים וכד’. נכון להיום (2025) אין אתרי הכרויות שמיועדים אך ורק לגרושות חרדיות או בכלל לחרדים, אך חלק מאתרי הכרויות לדתיים מאפשרים חיפוש מפולח לפי הפרמטרים שחשובים לכם, החל ממראה חיצוני, תכונות אופי, עישון וכלה בהעדפות לגבי כיסוי ראש, קביעת זמנים לתורה, טהרת המשפחה וכד’. הנה כמה מהאתרים המומלצים לגרושים חרדים וגרושות חרדיות:
האפשרות הקלאסית ביותר להכרויות במגזר החרדי. השימוש בשדכניות הוא כלי חשוב ונפוץ בקרב נשים חרדיות גרושות המחפשות זוגיות לפרק ב’. הוא משלב בין מסורת ארוכת שנים ובין התאמה מודרנית לצרכים אישיים. דווקא בגלל המורכבות של פרק ב’ אצל חרדים, הסטיגמות השליליות והמעמד החברתי הבעייתי של גרושים וגרושות חרדים, יש חשיבות לשימוש בשדכנית שמכירה את הניואנסים והרגישויות ותוכל לבצע התאמה וחיבורים מדוייקים יותר ומאתגרים יותר, מאשר בהכרות שמתבצעת על ידי מחשב.
אם אתם פחות מתחברים לעולם המאתגר של הכרויות מאחורי המסך, או שאתם מרגישים שאתם לא מצליחים לצלוח דייט, ואתם מעדיפים הכרות אחרת, אתם יכולים לנסות ולהכיר במפגשים חברתיים, טיולים ואירועים שמיועדים להכרויות. לרוב מדובר בשבתות הכרויות שמיועדות למגזר הדתי והחרדי, אך לאחרונה גם נתקלתי בחברה בשם “מטיילים עם יוני ורבקי” המציעים טיולי הכרויות לחרדים ודתיים (חפשו אותם בפייסבוק או באינסטגרם).
נשים חרדיות שבוחרות להתגרש נאלצות לשלם מחיר גבוה יותר, מאשר הגברים החרדיים. אם בעבר לא היה מקובל כלל להתגרש בחברה החרדית, הרי שהיום יש יותר פתיחות לנושא וזוגות רבים יותר מרגישים חופשיים להתגרש ולהתחיל בחיים חדשים. אך חשוב להדגיש את הפער בין הנשים לגברים, מאחר ובעוד שהגברים אינם מתקשים במיוחד להתחיל פרק ב’, הנשים סובלות מיחס שלילי מהחברה העוטפת אותן. אומנם היום מדובר על נושא נפוץ ומקובל יותר מפעם, אך עדיין נשים גרושות מתקשות להכיר גברים ולהתחתן מחדש.

לפני מספר עשרות שנים המושג גירושין היה מוקצה בחברה החרדית. זוג שבחר להתגרש המיט חרפה על המשפחה ופגע קשות באופציות השידוכים של הילדים שלהם. ברוב המקרים, נשים שהתגרשו נודו מהחברה ומהמשפחה שלהן, הילדים נזרקו ממוסדות החינוך ואנשים שהן הכירו ואהבו כל חייהן פשוט החרימו אותן. מדובר היה על מלחמת קיום, שרוב הנשים בחרו לוותר עליה. כתוצאה מכך, שיעור הגירושין בחברה החרדית היה נמוך במיוחד לאורך השנים. אך העולם המודרני הצליח לחדור בסופו של דבר לחברה הסגורה והיום יותר חרדים בוחרים להתגרש. עם זאת, היחס של החברה אומנם סבלני יותר, אך גרושות סובלות עדיין מיחס עוין יותר, מאשר גרושים.
גרושות נחשבות בחברה החרדית לסוג ב’. אפילו היום ישנה רתיעה מסוימת מנשים גרושות, דבר שבא לידי ביטוי גם ביכולת שלהן להבטיח לילדים שידוך איכותי או יכולת ללמוד במוסדות תורה נחשבים. גרושות בחברה החרדית נאלצות להתמודד עם קשיים ואתגרים שאינם מאפיינים גרושות בחברה החילונית, מאחר והן סובלות ממוניטין בעייתי. ברוב המקרים השכנים והמכרים מתחילים לרכל עליהן ולבקר או לשפוט את המעשים שלהן. כמו כן, המשפחות שלהן נאלצות להתמודד עם רכילויות של השכנים ועם תחושת הכישלון, המלווה את הגירושין של הבת.
גרושות חרדיות מרגישות לא פעם לבד בסיום תהליך הגירושין. אפילו היום רבות מהן חוות דחייה מהמשפחה או מהחברה הכללית וחלקן אף מתקשות למצוא עבודה, מאחר וחלק מהמעסיקים בחברה החרדית אינם מוכנים להעסיק גרושות. עדיין יש סטיגמה על גרושות, שאינה תופסת על גברים גרושים. בעוד שגברים גרושים יוכלו להתחיל חלק ב’ בצורה קלה ומהירה יותר, הנשים נאלצות לרוב לחיות עם ה”כתם” ולהתמודד עם כל הבעיות החברתיות שנוצרו להן ולילדים שלהן בעקבות הגירושין. ברוב המקרים גברים חרדיים יעדיפו להתחתן עם אישה רווקה או אפילו אלמנה, מאחר והמוניטין של אישה גרושה נחשב לשלילי ופחות מקובל חברתית.
רבקה (שם בדוי), אישה חרדית בשנות השלושים לחייה מאזור צפון הארץ, מצאה את עצמה לבד, לאחר גירושין ממושכים וכואבים. הסביבה החרדית בה גדלה ובה חיה כל חייה לא קיבלה בקלות את הסטטוס החדש שלה כגרושה חרדית. השיפוטים וההסתייגויות היו קשים מנשוא, והקשו עליה לחזור לשיגרת החיים, רך רבקה, היא אישה חכמה, מאמינה ורגישה, ובעזרת אמונה עמוקה, היא החליטה שהיא לא תיתן לגירושין לשבור אותה.
ולמרות זאת, משהו היה חסר לה. היא רצתה שוב לחוות את החום, הביטחון והאהבה של מערכת יחסים זוגית. ובנוסף, בחברה החרדית, גרושה מוצאת את עצמה לעתים קרובות בשוליים. היא חששה מהתגובות של הסביבה, מהלחץ למצוא בן זוג “מתאים” במהירות, ומהפחד להיפגע שוב. רבקה לא רצתה להיות שם.
אחרי מספר ניסיונות שידוך כושלים, חברה קרובה הציעה לה להירשם לאתר הכרויות מפורסם שמיועד בעיקר לפנויים ופנויות מהמגזר הדתי, אך ניתן להכיר בו גם לא מעט פנויים ופנויות שמחפשים שידוכים מהמגזר החרדי. רבקה התלבטה רבות, אך בסופו של דבר החליטה לנסות. היא כתבה פרופיל קצר ומעמיק, בו שיתפה את תחביביה, את ערכיה ואת מה שהיא מחפשת בבן זוג.
ההתחלה הייתה קשה ומאתגרת. עולם ההכרויות ברשת הוא לא עולם פשוט, קל וחומר כמדובר בפרק ב ובטח ובטח כשאת גרושה חרדית, שמגיע מעולם תוכן אחר לחלוטין. היו הרבה הודעות לא רלוונטיות, הצעות מגוחכות ולחצים להיפגש מהר, וכמה הודעות מפרופילים פיקטיביים שבכלל חיפשו קשר לא מחייב וחשבו שגרושה חרדית תהיה טרף קל. היו לה את כל הסיבות להרים ידיים, להתייאש ולוותר, אבל רבקה לא ויתרה. היא המשיכה לחפש, מתוך אמונה שהאדם הנכון בשבילה יגיע בזמן הנכון.
ואז, זה קרה. היא הכירה את דוד, גרוש חרדי חם ורגיש, גדול ממנה בשנתיים ואפילו גר לא רחוק ממקום מגוריה. הם גילו שיש להם המון במשותף, גם ברמה הדתית, ברמה הריגשית, מבחינת הרצונות והשאיפות ואפילו בתחביבים המשותפים. השיחות ביניהם זרמו בקלות, והם הרגישו חיבור מיידי. הדרך לא הייתה קלה. הם נאלצו להתמודד עם התנגדויות מהסביבה, עם פחדים משלהם ועם צלקות העבר. אבל הרצון שלהם באהבה היה חזק יותר מכל מכשול. הם החליטו לבנות יחד חיים חדשים, מלאי תקווה ואושר.
דוד ורבקה נישאו והקימו בית בישראל ובימים אלו מצפים דוד ורבקה לילד ראשון. סיפורה של רבקה הוא סיפור על התמודדות, על אמונה ועל אהבה. הוא מעיד על כך שאפשר לצאת מחושך אל האור, גם אחרי כאב גדול. הוא מראה לנו שלכל אחד מגיע למצוא את האושר שלו, גם אם הדרך אליו ארוכה ומפותלת.
| תחום | אתגר מרכזי | פתרונות ואפשרויות |
|---|---|---|
| שידוכים | מחסור בהכרויות מתאימות, בעיקר בפרק ב | אתרי הכרויות מותאמים, משרדי שידוכים ייעודיים |
| תמיכה רגשית | תחושת בדידות או קושי להתמודד עם גירושין | קבוצות תמיכה, ייעוץ פסיכולוגי ואירועים קהילתיים |
| מעמד חברתי | סטיגמות חברתיות בנוגע לנשים גרושות במגזר החרדי | חיזוק מעגלי תמיכה בקהילה והשתתפות ביוזמות קהילתיות |
| תעסוקה | אתגרי פרנסה לנשים חד-הוריות | סדנאות העצמה מקצועית, הכשרות ומיצוי זכויות |
| זכויות משפטיות | קשיים משפטיים בתהליך הגירושין, בעיקר מול הרבנות | ליווי משפטי דרך עמותות כמו “יד לאישה”, “באשר תלכי” וכד’. |
גברים חרדיים שבחרו להתגרש אינם זוכים ליחס המשפיל של הנשים הגרושות. בעבר ברוב המקרים המשפחה של האישה חיבקה את הגרוש ושיתפה עמו פעולה בקמפיין ההכפשה כנגד גרושתו. אומנם היום היחס של החברה החרדית נחשב למתון וסבלני יותר, אך עדיין ישנו פער עצום בין היחס שניתן לגברים גרושים, לבין זה שניתן לנשים גרושות. הנשים הגרושות מואשמות לרוב בגירושין והן מתקשות לשכור דירה ולדאוג להשכלה ולשידוכים של ילדיהן. בעוד שהגבר ממשיך בחייו ללא שינוי משמעותי, האישה נושאת את רוב העול של הגירושין.

הכתבה עוסקת באתגרים הייחודיים שנשים גרושות מהמגזר החרדי חוות, כמו שינויים במעמד החברתי והצורך במציאת זוגיות מחדש בתוך הקשר הדתי-תרבותי. לצד האתגרים, הכתבה מציינת את האפשרויות הקיימות עבורן, כגון אתרי הכרויות מותאמים, משרדי שידוכים ייעודיים ואירועים חברתיים שמספקים מסגרות לתמיכה רגשית ולהרחבת מעגלי ההיכרות. המטרה היא להציע לנשים אלה כלים לבניית עתיד חדש בצורה מכבדת ותומכת, תוך שמירה על ערכי הקהילה.
